כמה שנים ישבו בני ישראל במצרים?
לפי הפשט 430 שנה, שנאמר בספר שמות יב,מ-מא, בפירוש:
ומושב בני ישראל אשר ישבו במצרים, שלשים שנה וארבע מאות שנה. ויהי מקץ שלושים שנה וארבע מאות שנה ויהי בעצם היום הזה, יצאו כל צבאות ה', מארץ מצריים.
אולם יש פסוקים שנראים סותרים זה את זה בנדון, שהרי שנאמר לאברהם (בראשית טו,יג):
ויאמר לאברם, ידוע תדע כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם, ועבדום ועינו אותם--ארבע מאות שנה.
אפשר לטעון שהודעת ה' לאברהם הייתה מקורבת כי אין הבדל מהותי בין 400 ל- 430 שנה. אבל בני ישראל ירדו למצרים כשיוסף היה בן 39 (בן 30 עלה לגדולה 7 שנות שבע ו2- שנות רעב), עד מותו, בגיל 110ש, עברו 70 שנה, בהן חיו בני ישראל ברווחה, לא עבדום ולא עינום. ויש להניח שלא מיד אחר מות יוסף, החלה העבדות אלא רק בדור שאחריו קם מלך שלא ידע את יוסף. לכן סביר שאחר הירידה מצרימה, עברו לפחות 100 שנה, עד תחילת השיעבוד ואם ישבו בני ישראל במצרים 430 שנה, לא עבדו יותר מכ- 330 שנים!? וקשה לטעון שגם לפי חישוב זה, אפשר לאמר שאין הפרש מהותי בין 400 ש' ל- 330ש'.
אך יש עוד פסוק קשה בנדון, נאמר (בראשית טו,טז):
ודור רביעי ישובו הנה כי לא שלם עוון האמורי עד הנה.
לא יתכן שבמשך 400 שנה, יהיו פחות מארבעה דורות הרי משך דור, באותם זמנים, היה 30 עד 35 שנה, כנמצא, בתנ"ך:
בראשית יא,יב וארפכשד חי, חמש ושלושים שנה; ויולד, את שלח.
בראשית יא,יד ושלח חי, שלושים שנה; ויולד, את עבר.
בראשית יא,טז ויחי עבר, ארבע ושלושים שנה; ויולד, את פלג.
בראשית יא,יח ויחי פלג, שלושים שנה; ויולד, את רעו.
בראשית יא,כ ויחי רעו, שתיים ושלושים שנה; ויולד, את שרוג.
בראשית יא,כב ויחי שרוג, שלושים שנה; ויולד, את נחור.
בראשית יא,כד ויחי נחור, תשע ועשרים שנה; ויולד, את תרח.
וכך נאמר בדברי הימים א:
ה,כט ובני עמרם, אהרון ומשה ומרים; ובני אהרון—נדב ואביהוא, אלעזר ואיתמר.
ה,ל ואלעזר הוליד את פינחס, פינחס הוליד את אבישוע.
ה,לא אבישוע הוליד את בוקי, ובוקי הוליד את עוזי.
ה,לב ועוזי הוליד את זרחיה, וזרחיה הוליד את מריות.
ה,לג מריות הוליד את אמריה, ואמריה הוליד את אחיטוב.
ה,לד ואחיטוב הוליד את צדוק, וצדוק הוליד את אחימעץ.
ה,לה ואחימעץ הוליד את עזריה, ועזריה הוליד את יוחנן.
ה,לו ויוחנן, הוליד את עזריה; הוא, אשר כיהן בבית אשר בנה שלמה בירושלים.
פינחס היה מיוצאי מצרים. מפינחס עד עזריה, שכיהן בבית אשר בנה שלמה, יש 13 דורות, ונאמר במלכים א ו,א:
ויהי בשמונים שנה וארבע מאות שנה לצאת בני ישראל מארץ מצריים בשנה הרביעית בחודש זיו, הוא החודש השני, למלוך שלמה, על ישראל; וייבן הבית, לה'.
הבית נבנה 7 שנים, שנאמר (מלכים א ו,לח):
ובשנה האחת עשרה בירח בול, הוא החודש השמיני, כלה הבית, לכל דבריו ולכל משפטיו; ויבנהו שבע שנים.
נחלק 487 ל- 13, נמצא שדור היה בין 35 ל- 40 שנה. נראה שמה שנאמר בבראשית טו,טז:
ודור רביעי ישובו הנה: כי לא שלם עוון האמורי עד הנה.
מדובר במספר דורות שיעבוד, שהחלו רק אחר מות יוסף, כ100- שנה אחר רדת בני ישראל מצרימה ונמשכו כ- 330 שנה כנ"ל שהן 9-10 דורות של 35-30 שנה, אך אם נועד עם ישראל לחיות בארץ לא להם 400 שנה, איך יתכן שאחר 4 דורות בלבד, ישובו?! אלא סביר שאמירת ה', 'ודור רביעי ישובו', משמעה בדור רביעי לשיעבוד, אך אם משך דור 35 ואפילו 40 שנה לא יתכן שב- 330 שנות שעבוד, היו פחות מארבעה דורות, אלא אם נניח שהמילה 'רביעי' היא שיבוש המילה 'תשיעי', במחיקת ה'ש' וחלק ה'ת' הסמוך ל'ה', שהפך ל'ר' ומגיה תיקן את המילה המשובשת 'תשיעי', ל'רביעי'. אם נאמץ אפשרות זו שה' אמר לאברהם שדור 'תשיעי' ישובו, כלומר, במהלך דור תשיעי, כלומר אחר עבור 8-9 דורות של 35-30 שנים, שהם בין 240 לבין 315 שנה הרי זה תואם את התקופה, שבה היו בני ישראל משועבדים במצרים.
קשה לקבל שיש טעויות בתורה, אך יש טעויות. רמב"ם, בזמנו, מצא טעויות רבות בפרשיות פתוחות וסתומות, ברוב ספרי התורה בימיו, שבגללן היו רוב ספרי התורה בזמנו פסולים! (הלכות ספר תורה ח,ג-ה). ויש גם מספר תיבות, שכתיבן שונה בנוסח תורת יהודי אשכנז, מבנוסח יהודי ספרד ויהודי תימן (1). ויש שינויי נוסח בעלי משמעות, בכל נוסחי התורה שלפנינו, למשל, נאמר בבראשית מו,טו:
אלה בני לאה, אשר ילדה ליעקוב בפדן ארם ואת דינה בתו: כל נפש בניו ובנותיו, שלושים ושלוש.
אבל מספר בני לאה שנמנו בתורה לפני שלושים ושלושה נפש, הוא 32! ואין ממש בכל נסיונות המפרשים להסביר את המספר השגוי '33' למשל ביוכבד (במדבר כו,נט):
ושם אשת עמרם, יוכבד בת לוי, אשר ילדה אותה ללוי, במצריים; ותלד לעמרם, את אהרון ואת משה, ואת, מרים אחותם.
שכביכול, "נולדה בין החומות", והיא ה- 33 בין בני לאה. שאם הייתה יוכבד בין יורדי מצרים, הייתה בת 140 שנה בלידתה את משה! אך אין ספק שיוכבד אם משה לא הייתה בת לוי בן יעקב שירד למצרים כ- 300 שנה לפני היוולדה.
הטעות במספר בני לאה פשוטה וקבילה הרבה יותר מאשר הקביעה שבני ישראל ישבו במצרים 210 שנים במקום 430 שנה ככתוב בתורה, כדי לתרץ את מספר הדורות שנמנו בתורה בין לוי למשה ולא העלו על הדעת את האפשרות שרק החשובים שבשושלת נמנו.
ועוד פסוקים שקשה ליישבם עם ישיבת ישראל במצרים 430 שנה. על הפסוק בו נאמר שישבו בני ישראל במצרים 430 שנה, כתב רש"י:
...ואי אפשר לומר בארץ מצרים לבדה, שהרי קהת עם הבאים עם יעקב היה. צא וחשוב כל שנותיו וכל שנות עמרם בנו ושמונים של משה, לא תמצאם כל כך. ועל כרחך הרבה שנים היו לקהת עד שלא ירד למצרים* והרבה משנות עמרם נבלעים בשנות קהת והרבה משמונים של משה נבלעים בשנות עמרם...וכשמנה ארבע מאות שנה משנולד יצחק, תמצא מביאתן למצרים עד יציאתן ר"י (210) וזה אחד מן הדברין ששינו לתלמי המלך.
* קהת הגיע למצרים, כבן 10 ש'.
אך לא קבילה הדעה שבני ישראל ישבו במצרים 210 שנים, בניגוד למפורש בתורה, כי אז שועבדו רק כמאה שנים, לפי החשבון הנ"ל, וגם זה בניגוד ברור לפסוק (בראשית טו,יג):
ויאמר לאברם, ידוע תדע כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם, ועבדום ועינו אותם--ארבע מאות שנה.
לפי שהיית בני ישראל 430 במצרים, לא עמרם בן קהת היה אבי משה, כי לוי ירד למצרים בהיותו כבן 43, שהרי נולד שלישי ללאה, בתוך 7 שנות נישואיה ליעקב ויוסף נולד בסופן. נמצא שהיה מבוגר מיוסף ב- 3-4 שנים. נניח שלוי הוליד את קהת בנו השני במצרים בהיותו כבן 50 וקהת הוליד את עמרם בנו הראשון, בהיותו כבן 35ש ועמרם הוליד את משה בנו הרביעי, בהייותו כבן 50. נמצא שמירידת לוי למצרים עד הולדת עמרם את משה כ- 90 שנים והיציאה ממנה הייתה בהיות משה בן 80 שנה, כ- 170 שנים אחר הירידה אליה. ומובן שזה לא קביל. אלא בהכרח עמרם אבי משה נולד, הרבה אחר עמרם בן קהת בן לוי – כ- 10 דורות אחריו. בימינו רגיל שאותם שמות חוזרים בשושלת, אלא שגם בימי קדם, היו חזרות שמות בשושלת, למשל בשושלת הכהנים יש פעמיים עזריה. ובשושלת בני לוי היו לפחות שנים בשם עמרם.
חז"ל הבחינו בקושי וכתבו שבני ישראל שהו במצרים רק 210 שנים שנאמר בתלמוד (נדרים לב,א):
אמר רבי אבהו אמר רבי אלעזר מפני מה נענש אברהם אבינו ונשתעבדו בניו למצרים מאתים ועשר שנים מפני שעשה אנגרייא בת"ח...
אגב הסבר זה לשיעבוד בני ישראל במצרים, לא קביל כלל! כי משמעו 'אבות אכלו בוסר ושיני הבנים תקהינה', וזה לא יתכן!
למרות שנאמר בתלמד שבני ישראל ישבו במצרים רק 210 כמוסבר ברש"י, דעה זו לא קבילה, כי היא נוגדת את המפורש בתורה כנ"ל. אף לא התקיימה נבואת ה' לאברהם 'ועבדום ועינו אותן ארבע מאות שנה', אלא שנבואות סבל, יכולות להיבטל, כהסבר רמב"ם בהקדמתו לפירוש המשנה.
והרי ראיות נוספות לשהיית בני ישראל במצרים 430 שנה כמפורש בתורה. איך יתכן שב- 210 שנים התרבו בני ישראל מ- 70 גברים שירדו מצרימה, לכ- 600,000, גברים כשיצאו ממצרים, כיצד?
הרב פרפסור דניאל הרשקוביץ טוען בהחלט, שהיו הרבה יותר מ- 600,000 יהודים בצאת ישראל ממצרים, כיצד?
אם דור היה כ- 20 שנה היו 7 דורות ב- 210 השנים ואם נאמר שהיו 10 ילדים בכל משפחה, 5 בנים בחזקת 7, כפול 70 יורדי מצרים, הם יותר מ- 1,000,000. אבל אי אפשר לקבל הנחה זו. כי ראינו במקורות שונים ובתקופות שונות, שדור היה בין 30 ל- 40 שנה ולא רק 20 שנה. ואכן בדורות של 30-40 שנה היו ב- 430 שנות שהות בני ישראל במצרים בין 12 ל- 14 דורות. נניח שלכל גבר היו רק שני זכרים שהגיעו ל- 20 שנה ומעלה ביציאת מצרים. מספרם היה מועט בכל משפחה, כי המצרים השליכו את הזכרים ליאור.
לפי הנחה זו נמצא:
70 (יורדי מצרים) X 2 (מספר בנים לכל גבר), בחזקת 13 (מספר הדורות במצרים) = 573,440 וזה סביר מאד, בהתחשב שהמספרים מקורבים.
חישובים שונים מצטרפים להורות שבני ישראל אכן שהו במצרים למעלה מ- 400 שנה.
