על הבנת פסוקים לפי עקרונות האמונה

נאמר בבראשית בראשית כח,כ-כב:

ויידר יעקוב נדר לאמור אם יהיה א-לוהים עימדי, ושמרני בדרך הזה אשר אנוכי הולך, ונתן לי לחם לאכול, ובגד ללבוש. ושבתי בשלום, אל בית אבי והיה ה' לי, לא-לוהים. והאבן הזאת, אשר שמתי מצבה--יהיה, בית א-לוהים; וכול אשר תיתן לי, עשר אעשרנו לך.

לכאורה התנה יעקב את קבלת ה' לו לא-לוהים בקייום כל ההבטחות שקיבל בחלום. אך לא ייתכן שייתנה אדם קבלת עול שמיים בקייום תנאי כל שהוא.

ואכן המשמעות שונה, לגמרי, כיצד?

יעקב התרגש מאד מהחלום וייחס לו משמעות קדושה רבה, שכך אמר (בראשית כח,יז):

ויירא, ויאמר מה נורא, המקום הזה אין זה, כי אם בית אלוהים, וזה, שער השמיים.

אך חשש שכל ההבטחות שניתנו לו בחלום, הן תוצר של מצבו הלחוץ כנרדף על חייו וביטוי לתיקוותיו ותפילותיו לעזרת ה'. לכן ביקש בנידרו לברר לעצמו אם היו ההבטחות שבחלום רק תוצר דימיונו, או התגלות ה' אליו והבטחותיו.

לכן קבע לעצמו שאם תתקיימנה ההבטחות במלואן, יובהר שהיו הבטחות ה' בהתגלות ראשונה ליעקב. נראה בהמשך כיצד. נקדים ונזכיר שיש דוגמה נוספת להתלבטות בהתגלות ה', כמו של יעקב: ה' שלח לגדעון מלאך בדמות אדם, להושיע את ישראל ממדיין (שופטים ו,יב-יג):

ויירא אליו, מלאך ה'; ויאמר אליו, ה' עימך גיבור החיל. וייפן אליו ה', ויאמר לך בכוחך זה, והושעת את ישראל מכף מדיין, הלוא, שלחתיך.

גדעון חשש וביקש מה' אות, שה' מדבר עימו (שופטים ו,יז):

ויאמר אליו, אם נא מצאתי חן בעיניך; ועשית לי אות שאתה מדבר עימי.

וה' נענה לגדעון (שופטים ו,כא-כב):

וישלח מלאך ה' את קצה המשענת אשר בידו וייגע בבשר ובמצות; ותעל האש מן הצור, ותאכל את הבשר ואת המצות ומלאך ה', הלך מעיניו. וירא גדעון, כי מלאך ה' הוא...

וביקש גדעון אות נוסף, שה' יושיע בידו את ישראל (שופטים ו,לו-לח):

ויאמר גדעון, אל הא-לוהים: אם ישך מושיע בידי, את ישראל כאשר דיברת. הנה אנוכי, מציג את גיזת הצמר בגורן: אם טל יהיה על הגיזה לבדה, ועל כל הארץ חורב--וידעתי כי תושיע בידי את ישראל, כאשר דיברת. ויהי כן--וישכם ממוחרת, ויזר את הגיזה; ויימץ טל מן הגיזה, מלוא הספל מים.

אך עדיין היסס גדעון ופנה שוב (שופטים ו,לט-מ):

ויאמר גדעון, אל הא-לוהים, אל ייחר אפך בי, ואדברה אך הפעם; אנסה נא רק הפעם, בגיזה--יהי נא חורב אל הגיזה לבדה, ועל כל הארץ יהיה טל. ויעש א-לוהים כן, בלילה ההוא; ויהי חורב אל הגיזה לבדה, ועל כל הארץ היה טל.

חשוב לקרא את סיפור שליחת ה' את גדעון להושיע את ישראל ממדין ואת חששותיו המובנים וצודקים, שהביאוהו לבקש את כל האותות כדי לוודא שההוראות שקיבל הן אכן מאת ה'.

ונענה ה' גם לנדר הבירור של יעקב והזכירו בקייום כל הבטחה את התאמתה לנידרו עד קיום כל ההבטחות בזו אחר זו ויעקב אישר שהתקיימו כל הבטחות ה', היכן?

בבראשית לא,ב-ג:

וירא יעקוב את פני לבן והנה איננו עימו, כתמול שלשום. ויאמר ה' אל יעקוב, שוב אל ארץ אבותיך ולמולדתך ואהיה עימך.

ובבראשית לא,ה:

ויאמר להן, רואה אנוכי את פני אביכן, כי איננו אליי, כתמול שלשום; ואלוהי אבי היה עימדי.

בראשית לא,ז-ט:

ואביכן התל בי, והחליף את משכורתי עשרת מונים; ולא נתנו א-לוהים להרע עימדי. אם כה יאמר, נקודים יהיה שכרךוילדו כל הצאן, נקודים; ואם כה יאמר, עקודים יהיה שכרך וילדו כל הצאן, עקודים. ויצל א-לוהים את מקנה אביכם, וייתן לי. ויהי בעת יחם הצאן, ואשא עיניי וארא, בחלום והנה העתודים העולים על הצאן, עקודים נקודים וברודים. ויאמר אליי מלאך הא-לוהים, בחלום--יעקוב; ואומר, הנני. ויאמר, שא נא עיניך וראה כל העתודים העולים על הצאן, עקודים נקודים, וברודים:כי ראיתי, את כל אשר לבן עושה לך. אנוכי האל, בית אל, אשר משחת שם מצבה, אשר נדרת לי שם נדר; עתה, קום צא מן הארץ הזאת, ושוב אל ארץ מולדתך.

בראשית לא,כד:

ויבוא א-לוהים אל לבן הארמי, בחלום הלילה; ויאמר לו, הישמר לך פן תדבר עם יעקוב--מטוב עד רע.

בראשית לא,מב:

לולי אלוהי אבי אלוהי אברהם ופחד יצחק, היה לי כי עתה, ריקם שילחתני; את עוניי ואת יגיע כפיי, ראה א-לוהים--ויוכח אמש.

בראשית לב,כט:

ויאמר, לא יעקוב ייאמר עוד שמך--כי, אם ישראל: כי שרית עם א-לוהים ועם אנשים, ותוכל.

בראשית לה,א-ז:

ויאמר א-לוהים אל יעקוב, קום עלה בית אל ושב שם; ועשה שם מזבח לא-ל הנראה אליך, בבורחך מפני עשיו אחיך. ויאמר יעקוב אל ביתו, ואל כל אשר עימו:הסירו את אלוהי הנכר, אשר בתוככם, והיטהרו, והחליפו שמלותיכם. ונקומה ונעלה, בית אל; ואעשה שם מזבח, לא-ל העונה אותי ביום צרתי, ויהי עימדי, בדרך אשר הלכתי. וייבן שם, מזבח, ויקרא למקום, אל בית אל כי שם, נגלו אליו הא-לוהים, בבורחו מפני אחיו.

בשלושת הפסוקים האחרונים מאשר יעקב שהתקיימו כל הבטחות ה' לו בחלומו, בצאתו מהארץ ואומת לו שבאותו חלום נגלו אליו הא-לוהים.